בסוף המאה ה 19, הקפה היה כבר נפוץ ברחבי אירופה, היו שיטות חליטה שונות נהוגות באותה עת ולכולן לקח זמן רב יחסית להכין. עם התפתחות התעשייה, אנשים התחילו למהר. יזמים וממציאים קפצו על ההזדמנות והחלו לחפש דרכים להכנת קפה מהר וכך נולד לו: אספרסו – מהמילה אקספרס – מהר.
אספרסו – ההתחלה
תחילה מכונות האספרסו היו מבוססות על קיטור, קיטור היה הכוח המניע של אותה תקופה. הראשון להציג מכונת אספרסו היה לואיג'י בזרה בשנת 1901. בשנת 1903 פאבוני קנה את הפטנט של בזרה ושכלל את המכונה, הוסיף לה שסתום לחץ וידית הקצפה ( קיטור כבר אמרנו?) . הייתה רק בעיה אחת עם המכונה, הלחץ היה כ 1.5 בר אשר לא הספיק למיצוי הקפה והטמפרטורה הגבוה של הקיטור שרפה את הקפה והעניקה לה טעם מר ולא רצוי.
במרוצת הזמן, לאחר מלחמת העולם השניה, הגיע בחור בשם גאג'יה והפך את המכונה למה שאנחנו מכירים היום,מכונות קטנות עם בויילר מלא במים ואדים כאשר הלחץ של האדים דוחף את המים מתוך הראש של המכונה בלחץ הרצוי ובטמפרטורה הרצויה. השדרוג של גאג'יה יצר את הקרמה על האספרסו ובאופן אירוני תחילה אנשים התלוננו על "הלכלוך" הזה שצף בקפה שלהם עד שהזה הפך להיות אחד הסטנדרטים לטיב האספרסו.
מהו אספרסו?
כדי לקבל כוס אספרסו, צריכים להתקיים מספר תנאים במקביל:
30 מיליליטר של מים בטמפרטורה בין 88° עד 93° אשר עוברים דרך מצע דחוס של 7 גרם קפה בלחץ של 9 בר במשך 20 – 30 שניות.
לכאורה, לא כל כך מסובך.
אז נשאלת השאלה מדוע "אומנות הקפה"? הרי מדובר במדע מדויק, לא?
ובכן, לא. זה איפשהו בין מדע מדויק לאומנות.
מה דרוש לאספרסו מעולה?
כדי שכוס האספרסו תהיה טובה בכל זאת, תנאים נוספים צריכים להתקיים:
הקפה צריך להיות קלוי נכון, הקפה צריך להיות טחון בדרגה הנכונה ובצורה אחידה, הקפה צריך להיות דחוס בתוך הפורטפילטר במידה הנכונה. ופה ידידיי נכנס אלמנט האומנות לתמונה מאחר ופרמטרים אלה נקבעים על ידי הקולה/בריסטה.
אספרסו טוב צריך להיות עשיר בטעם, ארומטי, עם קרמה טובה ,אפטרטייסט נעים וגוף מלא.
בברכה,
קוצ'אסקו – אומנות הקפה
